צים נ' בנק לאומי למשכנתאות בישראל בע"מ

החלטה

1.בפני בקשתו של המבקש ליתן לו רשות לערער על החלטתה מיום 19.11.11 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' נעמה פרס בתיק הוצל"פ 01-17251-49-4 לפיה חזרה מהחלטות קודמות והתירה לכונס הנכסים להגיש לביהמ"ש טען ביניים לשם הכרעה במחלוקת של חלוקת הכספים.

2.תיק ההצל"פ נפתח למימוש משכון של החייבים למשיב בגין חוב מובטח כאשר עו"ד אבנר שטמר משמש כונס נכסים.

לאחר שמומש הנכס נפרע החוב במלואו למשיב ובקופת הכינוס נותרו כספים.

המבקש הינו נושה שהטיל עיקול על המקרקעין ואף טוען כי יש לראותו כזוכה שנקט בהליך שבעקבותיו נתקבלו הכספים, עפ"י סעיף 76א לחוק ולכן יש לזקוף את הכספים ראשונה לחשבון חובו.

3.כונס הנכסים סבור שיש לחלק את כל הכספים שנותרו בידיו בין כלל הנושים הלא מובטחים של כ"א מהחייבים, בין אם הטילו עיקול על המקרקעין או אצל הכונס ובין אם לאו.

בשתי ההחלטות הראשונות מתאריכים 27.8.11, 9.10.11 הורתה הרשמת לחלק את הכספים בין הזוכים שהטילו עיקולים עד למועד אישור המכר, בהבדל מנושים אחרים שלא הטילו עיקולים כאמור ובכך דחתה את בקשתו של הכונס לאשר לו פניה לביהמ"ש בטען ביניים.

4.בהחלטה נשוא הבר"ע מצאה הרשמת לנכון לשנות את החלטותיה הקודמות ולהתיר לכונס להגיש טען ביניים. הנימוק לשינוי הינו המחלוקות הנטושות בין הצדדים והשאלות המשפטיות המעורבות בהן ואשר על חלקן אין הכרעה ברורה בפסיקה.

בתאריך 27.11.11 הורתי על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בבר"ע, דא עקא שיומיים לפני הגשת הבר"ע כבר הגיש כונס הנכסים בקשה לביהמ"ש בטען ביניים ואף נקבע מועד קרוב לדיון.

5.לא מצאתי צורך להדרש לשאלה האם החלטות הרשמת יש לראותן כמנהליות או כשיפוטיות שכן לטעמי בכל מקרה לא היה ראוי לשנות את ההחלטות רק משום שכונס הנכסים פנה בפעם השניה ובפעם השלישית.

בפניות החוזרות והנשנות לא היה שנוי נסיבות או כל טענה שלא נטענה כבר בבקשה הראשונה. אותן מחלוקות ואותן שאלות משפטיות עמדו עובר לכל אחת מההחלטות.

ראוי היה לדחות את הכונס על הסף ולהפנותו להליך של ערעור שאם לא כן הרי שלא יהיה סוף לבקשות חוזרות ונשנות שיגיש בעל דין לרשם ההוצל"פ באותו עניין עד שישיג החלטה שתתאים לרצונותיו.

6.אני סבור כי ניתן להכריע בשאלה של חלוקת הכספים במסגרת ההוצל"פ ועקרונית אין צורך בהפניה לטען ביניים ולמרות זאת מצאתי שלא לשנות את ההחלטה ולאפשר בירור בטען ביניים.

לא אביע דעתי לאופן חלוקת הכספים כפי שאני סבור שיש לחלק, בין היתר כדי לא להתערב בהחלטת מותב אחר.

הואיל וממילא כבר תלוי ועומד הליך של טען ביניים שיתברר בימים הקרובים, מצאתי לדחות הבר"ע ואופן חלוקת הכספים יוכרע בין כל המעורבים בפני ביהמ"ש.

7.הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. ההחלטה בדבר עיכוב הליכים מבוטלת.

בנסיבות אין צו להוצאות.

כונס הנכסים יפעל לקידום טען הביניים וידאג לזמן לדיון את כל המעורבים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ב, 21 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: